פעם חי איכר זקן וחכם שעבר את כל העליות והמורדות של החיים. הוא תמיד היה אופטימי והאמין שכל צעד הוא התקדמות, גם אם זה צעד אחורה.
החווה שלו ראתה הצלחות רבות בעבר, אבל לאחרונה הוא נאבק לשרוד. למרות שאדמתו הייתה פורייה, נראה היה שתפוקת היבול שלו הולכת ופוחתת מדי שנה בגלל תנאי מזג אוויר גרועים ומזיקים שפגעו ביבול.
יום אחד, כשהסתובב בפרדס הוא הבחין שעל אחד העצים שלו היו פירות! זה היה יוצא דופן עבור העץ המסוים הזה, שכן במשך שנים הוא לא הניב שום פרי. החקלאי החליט לחקור עוד וגילה שחלקים מסוימים מהעץ מתים בעוד שחלקים אחרים עדיין בחיים. הוא הגיע למסקנה שמישהו בטח גזם את העץ לאחרונה, מה שגרם לו לחשוב כמה מאמץ מישהו השקיע בטיפול בעץ המוזנח הזה מבלי לצפות לתמורה.
האיכר הזקן חייך למשמע ההבנה הזו והבין שלפעמים גם כשצועדים צעדים אחורה, זה חלק מההתקדמות. ממש כמו עם העץ הגזום שענפיו העקרים הניבו פתאום פירות מתוקים. הוא הודה למי שעשה זאת על טוב הלב שלו לפני שחזר הביתה, בידיעה ברורה שכל צעד הוא אכן התקדמות, לא משנה כמה קטן או חסר משמעות, לכאורה, הוא עשוי להיראות במבט ראשון.
